מחשבות על השקעות

כשאני מתחילה במשהו חדש אני אוהבת לחפש השראה. אני מודה שהזיקה הראשונה שלי היא למקורות היהדות. מה לעשות, אני מכורה לתנ"ך, שרופה על גמרא, גרופית של "פרקי אבות". לכן, כשבשיחתנו הראשונה, פרש מוטי על על השולחן את הדף שבתמונה, מייד הרגשתי פריטה על הנימים הנכונים.

אני מקווה שהתמונה לא מבהילה אתכן, אבל אם כן, אני יכולה לתקצר את הסיפור: רבי יצחק נפחא , שמי שמתעניינת בו תשמח לגלות שהוא זכה לערך ויקיפדיה משלו, היה חכם מתקופת הגמרא (מה שנקרא גם אמורא) שבין היתר, הפיץ אגדות ועצות (בהן עצות כלכליות). במקרה שלנו הוא מציע שתי הצעות סופר נבונות (ועוד כמה בהמשך הדף):

1. "לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו" – המלצה שהוותה בסיס לכל הבלוג שלי! ובמילים אחרות: קחו אחריות לכסף שלכן.

2. "לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו"– במילים אחרות מדובר בהמלצה לגיוון. המלצתו של רבי יצחק היא לאדם לחלק את הונו בין שלושה סוגי השקעה: נדל"ן, מסחר והון נזיל (פק"מ! פק"מ! כמה התגעגעתי אליך).

באופן עקרוני, אני משוכנעת שכולם יסכימו עם ההמלצה. ברור- חלוקה מבטחת אותנו מפני הפסדים. גיוון מגן עלינו מפני קריסה באחד השווקים. על כל זה כבר דיברנו. אבל, עכשיו כשאנחנו מגיעות לשלב המעשה, אני מבטיחה לכן שזה יותר קשה. תארו לכן שחילקתן את ההשקעה בין אפיקים שונים וראיתן הצלחה כבירה באחד התחומים. קשה מאוד בנסיבות האלה להשאיר את יתר ההון במקום אחר שמרוויח פחות ואולי אפילו מפסיד. הביטוח מפני הפסדים, הפך למכונת איזון רווחים. חברות! המלצת רבי יצחק (נו כן, וגם ההמלצה של מוטי) היא למשמעת ברזל! תמיד תשאירו חלק באפיק בעל סיכון נמוך; תמיד תשאירו חלק נזיל; תמיד תשמרו על משהו בנדל"ן. גיוון הוא הכרחי.

גם בתוך תיק ההשקעות חייבים לגוון בין השקעות מתחומים שונים. למשל, אפשר להשקיע בנדל"ן- כלומר בחברה שעוסקת בהשקעות בנדל"ן, באחזקת נדל"ן מניב, בהשקעות במניות נדל"ן ועוד. אפשר להשקיע באנרגיה- דלק, גז, חיפושים של מקורות אנרגיה, אנרגיה חלופית ועוד. השקעה בסחורות: זהב, יהלומים (סחורות שאני אוהבת לאחסן על האוזניים!) וכל סחורה אחרת. יש גם השקעות במדינות מסויימות (נניח מדינות מתפתחות- נדבר עליהן פעם אחרת) ולכל אופציית השקעה יש אפשרות להשקיע במוצר עצמו או בקרן שמשקיעה במגוון מוצרים כאלה. למשל יש בתי השקעות אשר מוכרים נייר ערך שהם יצרו, שמשקף מדיניות השקעות ספציפית, ושתכליתו היא השקעה באחוז מסויים בסין (מוצרים שונים בכלכלה הסינית) ולפעמים אחוז מסויים במוצר אחר שיאזן את הסיכון או יוסיף סיכוי.

אז איך יודעים במה להשקיע?

טוב כמו תמיד, יש מניות אופנתיות (המון שנים מניית טבע ואפריקה ישראל היו כאלה). בנוסף, יש דירוגים שונים לקרנות, לאגרות חוב וליתר המוצרים. הדירוגים משקפים את מידת הסיכון ואת פוטנציאל הרווח הגלום בהשקעה בכל מוצר. זה ים של מידע שנפרוט לפרוטות לאט לאט. בינתיים תראו מה שבחרתי לתיק לדוגמא שהרכבתי כאן:

מה יש כאן:

1. אלביט מערכות– קיצור של אלקטרוניקה ובטחונית- חברה ישראלית העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרוניות ואמצעי לחימה מתקדמים. למי שמאמין בהון ובטחון.

2. גבעות יהש– מניה של חברת חיפושי נפט וגז. תחום האנרגיה.

3. גזית גלוב– חברת נדל"ן ישראלית, העוסקת ברכישה, פיתוח וניהול של מרכזים מסחריים  באזורים אורבניים ברחבי העולם. בנוסף פועלת החברה בתחומי הדיור המוגן ומבני משרדים רפואיים בצפון אמריקה. נדל"ן.

4. דלק קידוחים יהש– מחפשים נפט.

5. טבע– מכירים. אחת המניות (והחברות) הישראליות הוותיקות והידועות. חברת תרופות.

6. רמי לוי– לא צריך להסביר.

7. תמהיל תיק מק"מ אג"ח– מוצר מעניין שכולל אלמנטים שהזכרנו למעלה. זוהי קרן שלפחות 75% מנכסיה מושקעים במק"מ, אג"ח ממשלתי או אג"ח אחר בדרוג A ומעלה. לפחות 50% מנכסי הקרן יושקעו באג"ח ממשלתי לא צמוד. משך החיים הממוצע של תיק האג"ח (כלומר של משך ההלוואה שהקרן נותנת)  לא יעלה על שנתיים.

זה תיק ראשוני ביותר שמשקף כמה חברות מתחומים שונים. אני מחכה לתגובות ולהצעות שלכן. תגידו לי מה מעניין אתכן ובמה אתן מאמינות או מעוניינות. נמצא יחד השקעות ונראה לאן צומח התיק שלנו. נו כבר, חבל על הכסף שיושב בפק"מ!

מה זה פה בורסה?

ב' חלם בנערותו להיות ברוקר בבורסה האמריקאית. לנשום את הדרמה, להשפיע על השוק, להילחם עד טיפת הדם האחרונה.

אני, לעומת זאת, חלמתי להיות היפהפיה שפותחת את המסחר ברחוב הכותל…

הבורסה היא המקום שבו הדברים קורים. היא זירת הסחר לניירות ערך והשוק מחנה-יודה של המניות. באופן פשטני הסחר מתקיים באמצעות הצעות רכישה והצעות מכירה- וכשיש מפגש רצונות, עשינו עסק.

מה שחשוב לדעת, למי שרוצה להתעסק בסחר בניירות ערך, זה שהמסחר בבורסה בתל אביב מתנהל בשיטה שנקראת שיטת הרצף.

זוהי מערכת מסחר  שפועלת מאז 1997 באמצעות רשת מחשבים המחברת את הבנקים ואת הברוקרים אל מחשב המסחר בבורסה באמצעות קווי תקשורת מהירים. בשיטה זו המשקיעים יכולים להעביר לבורסה הוראות קנייה או מכירה, באמצעות יועצי ההשקעות, באופן רציף (מ-8:30 עד 17:00), באמצעות הטלפון וגם לפעול ישירות באמצעות האינטרנט.

ביצוע ההוראות בשעות המסחר הרציף הוא מיידי: השיטה "משדכת" בין קונים ומוכרים תוך חלקיקי שנייה ומשדרת בחזרה אישור מיידי על ביצוע העסקה. המסחר ברצף שקוף לחלוטין: כל המשקיעים יכולים לצפות בכל עת בתמונה מפורטת ומדויקת של המסחר בזמן אמת ולקבל החלטות השקעה. יתרה מכך, שיטת הרצף מאפשרת למשקיעים להגיב מיידית, בזמן אמת, לכל התפתחות בשוק ולבצע את הוראות הקנייה והמכירה במהירות.

המסחר מתנהל בחמישה שלבי מסחר:

• שלב טרום הפתיחה בו מוזרמות למחשב המסחר בבורסה, פקודות לקנייה ולמכירה של ניירות ערך (הפקודות שלכן! אלה שהעברתן ב-12 בלילה כשהחלטתן שאת חייבות, אבל חייבות מניות רמי לוי!), אולם לא מתבצעות עסקאות.
• שלב מסחר הפתיחה בו מתבצע מסחר בכל נייר ערך בנפרד ובסופו נקבע לכל נייר מחיר (שער הפתיחה). על פי שער הפתיחה מבוצעות עסקאות הנובעות מפקודות שהוגשו בשלב טרום הפתיחה. שלב מסחר זה אורך שניות ספורות.
• שלב המסחר הרציף בו מתקיים מסחר דו-צדדי, רציף וסימולטני וכל עסקה מתבצעת בשער שנקבע בהפגשת פקודת קנייה ופקודת מכירה (תמכור! תמכור!!).
• שלב טרום הנעילה בו מוזרמות למחשב המסחר בבורסה, פקודות לקנייה ולמכירה של ניירות ערך, אולם לא מתבצעות עסקאות. פקודות אלו מצטרפות לפקודות שהוגשו בשלבי מסחר קודמים אולם טרם בוצעו.
• שלב מסחר הנעילה בו מתבצע מסחר בכל נייר ערך בנפרד, ובו נקבע לכל נייר מחיר (נקרא גם שער מסחר הנעילה). במסחר הנעילה מבוצעות עסקאות בשער הנעילה הנובעות מפקודות שהיו בספר הפקודות בשלב טרום נעילה. בסיום התהליך נקבע שער הנעילה שעשוי להיות שונה משער מסחר הנעילה.

 כן, גם אני מזיעה, אבל תקראו את זה שוב כי זה חשוב! והכי חשוב מבחינה מעשית שתדעו שיש טרום פתיחה, מסחר רציף ונעילה… היתר זה כבר לחובבי הז'אנר.

ואגב, מה זה בכלל בורסה?

מסתבר שמקור המילה "בורסה" הוא המילה היוונית "בירסה", שמשמעותה "עור" (גם המילה העברית "בורסקאי" – מעבד עורות, מקורה באותה מילה). מאוחר יותר הפכה מילה זו לתיאור שקית מעור עבור ארנק כסף (purse… מוכר לכן?) .

מקור השימוש המודרני במילה בורסה החל במאה ה-13 בעיר ברוז', בלגיה, בבית משפחת הסוחרים ון דר בורס.
על הבית היה תלוי שלט ועליו צוירו שלושה שקיקי עור, וליד ביתם נהגו להתאסף סוחרים ולעשות עסקים. הסוחרים נהגו לקרוא למקום זה "דלה בורסה" (של בורס).

כאשר נפתח מאוחר יותר באנטוורפן, מבנה מיוחד לסחר בינלאומי הוא נקרא בטבעיות "בורסה".

מניות רבותי, מניות!

אחרי אתנחתא בת שבוע, אנחנו חוזרות לעניינים, והפעם- מניות או לא להיות.

כדי להסביר בצורה מלאה ולא משמימה מהי מניה, שיעור קצר בהיסטוריה:

מניות בצורתן הפרימיטיבית התקיימו כבר במהלך התקופה הרומית, אולם בסחר המודרני, הראשונה שהנפיקה מניות סחירות, אשר נסחרו בבורסה של אמסטרדם הייתה חברת הודו המזרחית ההולנדית.

בסוף המאה השש-עשרה צברו סוחרים הולנדיים הון רב ממסחר באירופה וחיפשו הזדמנויות להשקעת הון זה. באותה תקופה, לא הייתה אפשרות להשקיע את הכסף במניות פייסבוק, ולכן פנו הסוחרים ההולנדים לתחום הרווחי של אותם ימים- קרי, סחר בתבלינים ובסחורות מאסיה. נתיב המסחר המשגשג שבין אירופה לאסיה, נשלט עד לאותה עת על ידי הפורטוגזים, אולם ההולנדים שברו את המונופול אט אט.

כדי לא לבזבז את פירורי הריכוז שנותרו לקוראי הנאמנים אחרי המילים "שיעור"ו"היסטוריה", לא אאריך בפרטים ואציין רק שבאותה תקופה היה נהוג לייסד חברה אך ורק למשך המסע לאסיה- לצורך גיוס המשאבים הדרושים למסע, ומיד עם חזרת הצי למולדתו, פורקה החברה. כאשר החריפה התחרות בין החברות ההולנדיות השונות, ולאור הסיכונים המשמעותיים בדרך, גברה הסכנה כי המסחר עם המזרח ייפגע, ולכן בשנת 1602 ייסדה ממשלת הולנד את "חברת הודו המזרחית המאוחדת", שקיבלה מונופול לנתיב המסחר לאסיה וכפתה על כל חברות הסוחרים להתאחד ולשתף פעולה. מי שזוכרת את סיפור מגדל בבל התנ"כי, וודאי לא תתפלא לשמוע שהחידוש של בעלות משותפת תרם בצורה משמעותית לצמיחה הכלכלית של אירופה לאחר ימי הביניים והטכניקה של איחוד ההון כדי לממן את בניית האוניות, הפכה את הולנד למעצמה ימית (מי שלא מכירה את סיפור מגדל בבל, תקבל הרחבות כשאכתוב את המניפסט האנטי קפיטליסטי שלי, יום אחד). לפני איחוד הכוחות, מיזם יקר כגון בניית ספינת יבוא יכול היה להתבצע רק על ידי ממשלות או על ידי משפחות עשירות מאוד.

ההצלחה הייתה כבירה ובשנת 1669 הייתה חברת הודו המזרחית ההולנדית, החברה העשירה ביותר בעולם, עם יותר מ-150 ספינות סוחר, 40 ספינות קרב, חמישים אלף עובדים, צבא פרטי של עשרת אלפים חיילים ורווח שנתי של 40% על שווי המניה.

אז מה זו מניה?

מניה היא מסמך המונפק על ידי גוף כלשהו (ונקרא גם נייר ערך), המקנה למחזיק בו השתתפות בבעלות באותו גוף, בערך הנקוב במסמך. כלומר- מי שרוכשת מניה, הופכת לבעלת החלק בחברה שאותו רכשה. הפועל היוצא של השתתפות בבעלות בחברה שהיא גוף מסחרי, הוא הזכות לקבל דיווידנד בעת חלוקת רווחי החברה (כלומר- נתח מהרווחים), להצביע באספה השנתית של בעלי המניות, ולזכות בנתח כלשהו מערכהּ בעת פירוק החברה (כי הרי חלק שייך לך).

באופן טבעי, ככל שמחזיקים בחלק גדול יותר של החברה, כך גדלה ההשתתפות בניהולה, בקביעת מדיניותה וברווחיה.

בדומה לכל נכס, גם מניה היא סחירה, כלומר אפשר לקנותה ולמכור אותה, לרוב במסגרת הבורסה לניירות ערך, להעבירה לאחרים, לשעבד אותה ולהורישה. שוויה הכספי של המניה מושפע מפעילות החברה ורווחיותה הצפויה וכן מהביקוש וההיצע למניה בבורסה- ובדרך כלל לא מן הערך הנקוב שלה. זאת אומרת שאפשר לקנות 100 מניות בערך של שקל אחד, אבל למכור אותן תמורת 1000 ש"ח- אם יש מי שרוצה לקנות.

כמו במקרה של החברה ההולנדית, הנפקת מניות נועדה בדרך כלל לגיוס כספים מן הציבור, לטובת פעילותה המתרחבת של החברה. כמובן שיש סוגים שונים של מניות, על חלקם אכתוב בהמשך, אבל ההגדרה הבסיסית הזו, בהחלט מספיקה לעת עתה.